א. אם ציוה האב על בנו שלא ידבר עם אדם מסוים או שלא ימחל לו על מה שעשה נגדו, והבן רוצה להתפייס עם אותו אדם, אין לו לשמוע לאביו, כיון שאסור לשנוא שום יהודי כשר [אם לא ראהו בעצמו עובר עבירה במזיד], ונמצא שהאב מצוהו לעבור על דברי תורה, שאינו צריך לשמוע לו. (שו"ע סי' ר"מ סט"ז)
ב. בין איש ובין אשה חייבים בכיבוד אב ואם. אך אשה נשואה, פטורה מכיבוד אב ואם. אך אם אין בעלה מקפיד על כך [וראוי לו שלא יקפיד על כך], חייבת בכיבוד הוריה. (שם סי"ז)
