התורה ציותה לעשות 'סייג' – גדר למצוותיה, שנאמר 'ושמרתם את משמרתי', והיינו עשו משמרת למשמרתי, וכבר חז"ל הקדושים עשו גדרים וסייגים שונים למצוות. אמנם מלבד זה, כל אחד ואחד ראוי לו לגדור לעצמו או לאנשי עירו ושער מקומו גדרים וסייגים לפי צורך השעה, ובתחבולות יעשה מלחמה עם היצר הרע, ויברח מאה שערים של היתר כדי שלא יכנס באחד של אסור. ובראות ה' דרכי איש, שרוצה להינצל מן היצר הרע, גם ה' לא יעזבנו ביד יצרו הרע, ולא ימנע טוב להולכים בתמים.
וכבר כתב הרמב"ם, שאף על פי שהדרך הישרה שיבור לו האדם הוא אמצעי שלם, מכל מקום אם הורגל האדם באיזו עבירה או שום מדה רעה, ראוי לו להתרחק מן הקצה אל הקצה עד שיבא לדרך אמצעי. כגון מי שהורגל להשתכר, ירגיל עצמו זמן רב שלא לשתות כלל, כי אם קידוש והבדלה. וכן אם הורגל מחמת טבעו להיות עצל, יתחזק להיות מהיר וזריז, עד שיתהפך טבעו, כי יש כח ביד האדם להפוך טבעו, וההרגל נעשה טבע שני. ויש לכל אדם להשתדל בכל כוחו מדי יום ויום לישר מידותיו ומהלכיו, ולשנות טבעו רע בטוב על ידי תחבולות וגדרים וסיגים וקנסות וכדומה. ואומרים דרך רמז פירוש מאמר חז"ל 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא', שרצונם לומר המשנה מהלכיו לטובה בכל יום, הלוך ושוב הלוך וגדול, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
