ראוי לאדם להשתדל לעלות לקריאת ספר תורה, וישמח שמחה גדולה כשעולה לתורה. וכתבו שבזה קונה הארה בנפשו, ולא יקפיד על מקום העליה אשר לפי דעתו אינה לפי כבודו, כי גם זה הבל ורעות רוח.
וידוע שחייב העולה לספר תורה לברך את הברכות כתיקונן, בקול רם, וגם צריך העולה לקרות בתורה, שיקרא בלחש אחר החזן, רק לא ישמיע קולו, ואם אינו עושה כן – יש אומרים שברכותיו לבטלה.
וימתין שם בתיבה עד שהעולה אחריו יסיים את קריאתו ואחר כך יחזור למקומו, (כי אם יחזור מיד לאחר ברכתו, בינתיים יתחילו לקרוא את הקריאה הבאה, ומכשיל את הרבים שמברכים אותו בדרכו, וגם הוא עצמו אינו שומע את הקריאה). ותהיינה אוזניו קשובות לקריאת הספר תורה אות באות תיבה בתיבה, בחיבה יתירה כנתינתה מסיני. ולא ידבר בינתיים, כי הוא חטא גדול ועוון פלילי, וכל שכן שלא יניח ספר תורה ויצא, שאמרו חז"ל שעליו נאמר 'ועוזבי ה' יכלו', רחמנא לצלן. ויחשוב כי בכל תיבה ותיבה וכל קוץ וקוץ יש תלי תלין של סודות עליונים ורזי דרזין, ומעשה ידינו כוננה עלינו, אשרינו מה טוב חלקנו:
