א. בתיבת 'אחד' שבפסוק ראשון, יכוין שה' מולך בשמים ובארץ, ויחיד בעולמו ומולך בארבע רוחות העולם. יש אומרים שיכוין הכל באות ד' של אחד, ויש אומרים שבאות ח' יכוין שה' מולך בשמים ובארץ, ובאות ד' יכוין שה' יחיד בעולמו ומולך בארבע רוחות העולם. (שו"ע ומשנ"ב סי' סא)
ב. יש נוהגים להטות את הראש כפי הכוונה, למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים, כדי לעורר את הכוונה. וכשמטהו לארבע רוחות השמים יעשה בסיבוב, מזרח צפון מערב דרום, ולא מזרח-מערב צפון-דרום, שאז נראה כצורת שתי וערב. (שו"ע ומשנ"ב שם)
