א. כשבא האדם להתפלל תפילת שמונה עשרה, אם היה בחוץ לארץ, יכוין פניו כנגד ארץ ישראל, שנאמר 'והתפללו אליך דרך ארצם', ויכוין בליבו כאילו הוא בירושלים, בבית המקדש, בבית קדשי הקדשים. (שו"ע ומשנ"ב סי' צג)
ב. העומד בארץ ישראל, יכוין פניו לירושלים, שנאמר 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת', ויכוין גם הוא כאילו הוא במקדש, בבית קדש הקדשים. העומד בירושלים, יכוין פניו למקדש, שנאמר 'והתפללו אל הבית הזה', ויכוין ליבו כאילו הוא בקדש הקדשים. (שם)
