א. אדם הנושא משא על כתפו, והגיע זמן התפילה, אם הוא בשיעור ד' קבין (5.5 ק"ג) או פחות, מפשילו לאחוריו, ומתפלל. אך אם שיעורו יותר מד' קבין, מורידו לקרקע ומתפלל, כיון ששיעור כזה טורד את כוונתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' צז)
ב. מי שנשמטה טליתו באמצע התפילה, יכול להחזירה. אך אם נפלה לגמרי לארץ, לא יחזירנה, כיון שזהו הפסק. ואם הדבר טורד את כוונתו, רשאי להרים את הטלית וללובשה, בין ברכה לברכה. (שם)
