נסיון העשירות הוא נסיון קשה יותר מנסיון העניות, כי הוא מעותד לכמה איסורים וכמה רעות, וצריך זהירות יתירה ושמירה רבה לבלתי רום לבבו מאחיו, ובל יענה עזות, ולא ידכא עני בשער, ולא יהא אוטם אזנו מזעקת דל, רק שמוע ישמע צעקתו, ופתוח יפתח את ידו לו, ונתון יתן לו, והענק יעניקהו די מחסורו אשר יחסר לו.
ותהיה ידו פתוחה להחזיק ביד לומדי התורה, ולאמץ ברכים כושלות, ולהיות סומך נופלים בהלואות חן וחסד, ולהרבות במצוות ומעשים טובים כברכת ה' אשר נתן לו.
ולא ירבה להוציא הונו להבל וריק, רק יהא עליו ממונו לעשות בו רצון בוראו ולקנות בו חיי העולם הבא. וירבה לתת מתן בסתר באופן שלא יתבייש המקבל. ולא יבקש גדולה ולא יחמוד כבוד, ואל יחזיק טובה לעצמו על פזרות צדקותיו, שהוא אינו אלא כאפוטרופוס לעניים, ונותן לעני את שלו והוא רק שלוחו של הקב"ה לתת את הכסף לעניים, ולו תהיה צדקה, ויקבל שכר טוב, באופן שיותר ממה שהעשיר עושה עם איש עני – העני עושה עמו, שיזכה לרב טוב. וישמח לב נדכאים בדבריו הטובים. וידוע מאמר חז"ל שהנותן צדקה מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות, ויתן אל לבו כי זה חלקו מכל עמלו אשר ישלח לפניו נר מצוה ותורה אור, הוא יאכל בו ותתענג בדשן נפשו:
