א. המתפלל תפילת שמונה עשרה, לא יפסיק באמצע לענות 'אמן יהא שמיה רבא מברך', ולא לעניית 'ברכו' ולא לעניית קדושה, אלא ישתוק ויקשיב לאמירת הש"צ, ויצא מדין 'שומע כעונה', ומכל מקום אין זה נחשב הפסק. (שו"ע ומשנ"ב סי' קד)
ב. אם קראוהו לעלות לספר תורה באמצע תפילת שמונה עשרה, לא יעלה. אך אם סיים את התפילה, אף שלא אמר 'אלוקי נצור', יאמר את הפסוק 'יהיו לרצון' ויעלה לתורה. (שם)
