א. אדם העומד בתפילה, ועומד מולו גוי עם סמל עבודה זרה בידו (כגון שתי וערב), והגיע למקום שצריך להשתחוות – לא ישתחוה, אף שליבו מתכוין לה', כיון שנראה כמשתחוה לעבודה זרה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קיג)
ב. אין להוסיף בנוסח התפילה על שבחיו של הקב"ה יותר מהנוסח הקבוע, שהוא 'הגדול הגיבור והנורא', שזהו נוסח שכתב משה רבינו בתורה, ותיקנוהו אנשי כנסת הגדולה בתפילה. אבל בשאר בקשות ותחנונים שאומר האדם – רשאי להוסיף, ומכל מקום נכון יותר שיאמר לשונות של פסוקים מספר תהילים שיש בהם שבחים רבים על הקב"ה, ולא שיאמר לשונות מדעת עצמו. (שם)