אף כי האדם זוכה לשם טוב, אבל יבחין מה למעלה, ששם אינו חשוב כלום, ומכריזין עליו כרוזין בישין. (רוח חיים ב א)
לפעמים האדם בינו לבין עצמו יבין חסרונו ויהא עניו, אך כצאתו בין הבריות ישכח הכל ויתרומם עוד, לכך אמר 'הוי שפל רוח – בפני כל אדם'. (רוח חיים ד י)
