הלכות בורר / ברירת אוכל מתוך פסולת
סג. מותר לשפוך משקים שמעורבות בהם קוביות קרח המיועדות לקרר את המשקים, מתוך קנקן שמותקנת מסננת בזרבוביתו. אבל אם כבר נמסו הקוביות ונותרו רק קוביות קטנות של קרח, ואין הוא מעונין בהן, הרי דין המשקין כדין תמצית תה שהעלים מעורבים בה, שהתבאר לעיל (סעיף סב) שיש בזה מחלוקת.
סד. מותר להכין כוס תה בעזרת שקית המכילה עלי תה או בכפית תה (מעין כפית כפולה מנוקבת ששמים בה עלי תה), ובתנאי שיעשה כן רק במים שאין היד סולדת בהם. ונכון להוציא את השקית או את כפית התה בעזרת כף או כפית אחרת, ולא ביד, מפני שאם ישהה את השקית, אחרי שהוציאה, מעל גבי המים שבכוס, הרי תטפטפנה טיפות מן התמצית שנוצרה חזרה לתוך הכוס, ויש בזה חשש איסור ברירה.
ומותר לשפוך מים רותחים על עלי תה הנמצאים במסננת, אם העלים הללו היו מבושלים מערב שבת [וראה פרק א סעיף נג] ואף על פי שהמים נפרדים מעלי התה מיד עם שפיכתם, ואין בזה כל איסור ברירה.
