א. המהלך בדרך, רשאי לכתחילה להתחיל לאכול על דעת כן שיאכל בהמשך הדרך, ואף אם אינו רואה את מקום התחלת אכילתו, ומברך ברכה אחרונה במקום שבו סיים את אכילתו. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קעח)
ב. מי שנזכר באמצע סעודתו שלא התפלל עדיין, ועמד והתפלל במקומו, אין תפילתו נחשבת הפסק, ורשאי להמשיך באכילתו. (שם)