מצות ציצית שקולה ככל המצוות שבתורה, וזהו פתח תקוה לאדם להשלמת רמ"ח איברי ושס"ה גידי נפשו רוחו ונשמתו, מאחר שאין אנחנו יכולים לקיים בזמן הזה את כל תרי"ג מצוות, כשאנו מקיימים מצות ציצית הרי זה כאילו קיימנו את כל התרי"ג מצוות. אבל צריך לכוון כן בפירוש, וטוב לומר קודם הנחת ציצית נוסח זה: 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתקבל ברחמים וברצון מצות ציצית שאנחנו מקיימים כאילו קיימנוה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה, וכאלו קיימנו כל תרי"ג מצוות התלויות בה'.
ולכן צריך להזהר שלא יחסר מעליו טלית קטן, ויזהר בין בטלית גדול בין בטלית קטן שיהא כשר כדינו וככל משפטו, שאם לא יזהר, נמצא שלא קיים את המצוה, והיה מוטב שלא ילבש בגד זה כלל, שהרי בהניחו בגד ארבע כנפות בציצית שאינו כשר, עבירה היא בידו, שמברך ברכה לבטלה ולובש בגד ארבע כנפות בלא ציצית.
וכן צריך לזהר לקיים בו 'זה אלי ואנוהו', בטלית נאה, שאם הוא לבוש בגדים נאים, והטלית שעל בגדיו קרועה ובלויה, הלא יבוש בעולם הזה ויכלם לעולם הבא, וכדי בזיון וקצף:
ויזהר לעשות טלית, בין קטן בין גדול, מצמר רחלים דוקא, ולא משאר מינים, שאינו מקיים בשאר מינים אלא מצוה דרבנן [הערה: היינו לדעת השלחן ערוך ומנהג הספרדים, אך לדעת הרמ"א ומנהג האשכנזים – בכל המינים מקיימים מצוה דאורייתא], והרי זה דומה למי שיכול להרויח אלף זהובים ומסתפק בחמש מאות.
וראוי לחנך את הקטנים במצוה זו, שתהיה להם טלית קטן תחת בגדיהם תמיד, ובזה יקנו קדושה, ויהיה להם סיוע על התורה ועל העבודה.
