א. אדם שאכל פת, והוא מסופק עתה אם בירך ברכת המזון או לא, צריך לחזור ולברך מספק, כיון שחיוב ברכת המזון הוא מן התורה (שו"ע ומשנ"ב או"ח קפג). ובאופן זה, יש אומרים שמברך גם ברכה רביעית, הגם שהיא מדרבנן (משנה ברורה), ויש אומרים שאינו מברך ברכה רביעית, כיון שהיא מדרבנן (בן איש חי, כף החיים).
ב. אמנם זהו רק בתנאי ששבע מהסעודה, שאז חיובו מן התורה [אך אם לא שבע, אף שאכל שיעור ברכה, יש אומרים שחיובו מדרבנן]. וירא שמים ראוי לו בכל מקרה לחזור וליטול ידיו, לאכול כזית פת, ואז יוכל לברך ללא ספק. (שם)
