א. אשה שאכלה פת ואינה זוכרת אם בירכה ברכת המזון, כיון שיש אומרים שחיובה בברכת המזון הוא מדרבנן, אינה חוזרת ומברכת. וראוי שתחזור ותיטול ידיה ותאכל כזית פת, ותברך ברכת המזון, או שתשמע ברכה מאחר המברך ותצא ידי חובתה. (כף החיים או"ח קפג)
ב. כשחוזר ונוטל ידיו כדי לאכול עוד כזית ולצאת מידי הספק – אין לברך שוב 'על נטילת ידים', גם אם הסיח דעתו, אך צריך לברך שוב 'המוציא לחם מן הארץ'. (שם)
