א. האוכל פת יכול לברך ברכת המזון כל זמן שלא התעכל המזון, והסימן לכך הוא כל זמן שאינו רעב, מחמת הסעודה שאכל, ובתוך זמן זה יכול לברך ברכת המזון. ולאחר מכן, משעה שהתחיל להיות רעב, אינו יכול לברך. (שו"ע ומשנ"ב קפג)
ב. בסעודות גדולות, הנמשכות כמה שעות, אף שעבר זמן רב מעת שאכל את הלחם, אם אכל בינתיים מיני מזונות ופרפראות ושתיה, ומחמת כן אינו רעב, יכול לברך ברכת המזון. (שם)
