א. אם הבן לומד וקורא בפסוקי התנ"ך או בדברי חז"ל, ומוזכר שם שהוא כשמו של אביו, אף על פי שלומד בפני אביו, ואף שזהו שם שאינו מצוי, הדבר מותר, כיון שניכר שאינו מתכוון לקרוא לאביו. (בא"ח ש"ש שופטים)
ב. וכן אם מזכיר בפני האב שמו של אדם אחר ששמו כשם אביו, ומזכיר את שם אותו אדם עם שם משפחתו, וגם מזכירו בלשון נסתר, שניכר שאינו מדבר על אביו, הדבר מותר. (שם)
