א. כשם שמצוה על האדם ללמד תורה את בנו ונכדו, כך מצוה עליו ללמד תלמידים שאינם קרובי משפחתו. אלא שיש לו להקדים תחילה ללמד את בנו ונכדו [והוא הדין לשאר קרובי משפחתו], לפני תלמידים אחרים. (שו"ע יו"ד סי' רמ"ה)
ב. אם אין האב יכול או רוצה ללמד בעצמו תורה לבנו, חייב הוא לשכור מלמד שילמד את בנו. ויש אומרים שכמו כן חייב הסב לשכור מלמד לנכדו. (שם)
