א. כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, אפילו נשוי ואב לילדים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר, 'והגית בו יומם ולילה'. (שם סי' רמו).
ב. מי שאינו יכול ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני הטרדות שיש לו, יפרנס אחרים הלומדים, ונחשב לו כאילו לומד בעצמו. ויכול אדם להתנות עם חבירו, שחבירו יעסוק בתורה והוא יתן לו כל צרכי פרנסתו, ויחלוק עמו השכר לעולם הבא. (ערוה"ש שם ס"כ).
