א. מי ששכח לומר 'יעלה ויבא' בערבית, אינו חוזר, בין בלילה הראשון של ראש חדש ובין בלילה השני. והטעם, כיון שבזמן שהיו מקדשים את החדש על פי עדים שראו את מולד הירח, לא היו מקדשים בלילה אלא ביום, ונמצא שבזמנם לא היתה ידועה בלילה קדושת ראש חדש, ולכן אף עתה, שידוע מתי יהיה ראש חדש, אין חוזרים משום הזכרת יעלה ויבא. (שו"ע סי' תכב).
ב. מי ששכח לומר 'יעלה ויבא' בשחרית ומנחה, חוזר, לפי הכללים האלו: 1. נזכר לאחר שאמר 'ברוך אתה ה" של ברכת 'רצה', יסיים ויאמר 'למדני חוקיך', ויחזור ל'יעלה ויבא'. 2. נזכר לאחר שחתם 'המחזיר שכינתו לציון', קודם שהתחיל 'מודים', אומר שם 'יעלה ויבא' וממשיך כסדר התפילה. 3. נזכר לאחר שהתחיל מודים, קודם שסיים את כל התפילה, חוזר לברכת 'רצה' [ואם הוא רגיל תמיד לומר תחנונים אחר התפילה, ועדיין לא סיימם, דינו כנזכר קודם סיום התפילה]. 4. סיים את כל תפילתו, אף אם עדיין לא עקר את רגליו ממש, חוזר לראש התפילה. (שו"ע ומשנ"ב שם).
