"וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתם, וצדקתם עומדת לעד", כי בהיות הפרנס מתגאה על הציבור שלא לשם שמים, עונשו חמור, ואולי על ידי זה ירצה למנוע להשתדל בצרכי ציבור. לכך אמר, חשבו זאת בלבבכם ובודאי לא תתגאו, דהיינו, שתדמו בנפשכם שאין אתם העושים, רק אתם טפלים לציבור. זהו שאמר 'עם הציבור', וכן 'שזכות אבותן מסיעתן', ואז בודאי לא תתגאו, ואז תקבלו כל השכר, כאילו עשיתם בעצמכם, בלי מסייע. (רוח חיים ב ב).