א. הגוזל את הרבים, כגון שהיה חנווני ומכר במידות פגומות וכדומה, או שהיה ממונה על הקהל והיקל על קרוביו והכביד על האחרים, וכן מי שהלוה לרבים בריבית, ואינו יודע למי להחזיר, יעשה בממון זה צרכי רבים, באופן שמסתבר שגם הנגזלים יהנו מכך [כגון לתרום ספרים לבית כנסת מרכזי, או לארגון חסד שציבור גדול נעזר בו, וכדומה]. (קצש"ע קפב).
ב. אמנם, עשיית צרכי רבים זו מועילה רק לאותם שאינו יודע מי הם, אך אותם שהוא יודע שגזל מהם – חייב להשיב להם ממש. (שם)
