א. אסור ליהנות משום דבר של חבירו שלא מדעתו, אף על פי שברור לו שכאשר יוודע הדבר לבעלים ישמחו מאד, מחמת אהבתם אליו, מכל מקום הדבר אסור. (קצש"ע קפב).
ב. ולכן, אסור להכנס לגינת חבירו וליטול פירות שלא מדעת הבעלים, אף על פי שבעל הגינה חבירו ואוהבו, ובודאי ישמח לשמוע שאכל מפירותיו, מכל מקום כיון שעתה אינו יודע זאת, הרי הוא נהנה באיסור. ורבים נכשלים בזה מחמת חסרון ידיעה. (שם)
