א. אסור לאדם להזיק את ממונו או רכושו של חבירו, אפילו אם עושה כן על מנת לשלם, וכמו שאסור לגנוב או לגזול על מנת להחזיר. (קצש"ע קפג).
ב. ואפילו אם אינו עושה מעשה בידים, אלא רק גורם נזק לחבירו, בין בדיבור ובין במעשה, הדבר אסור. וכל הגורם נזק לחבירו, אפילו בדבר הפטור בדיני אדם, הרי הוא חייב בדיני שמים, עד שיפייס את חבירו. (שם)