א. אדם שבא עליו נזק, אסור לו לסלקו מעל עצמו אם בכך יגרום שיבא הנזק על אדם אחר, כי אסור לאדם להציל את עצמו על ידי גרימת נזק לממון חבירו. אמנם קודם שבא אליו הנזק, מותר לדחותו שלא יבא אליו, אף אם על ידי כך יבא לרשות חבירו. (קצש"ע קפג).
ב. וכגון, הרואה שטף מים מתקרב לשדהו, מותר לו לגדור את השדה שלו, גם אם מחמת כן ישטפו המים את שדה חבירו. אבל אחרי שנכנסו המים לשדהו, אסור לו להוציאם משדהו באופן שישטפו את שדה חבירו. (שם)