א. אסור לאדם לעמוד ליד שדה חבירו ולהסתכל בה כשהיא עומדת בקמותיה [שהשבולים עומדים ובשלים], שלא יזיקנה בעין הרע. וכל שכן שאסור להסתכל בחבירו בעצמו בענין שיש לחשוש שיזיקנו בעין הרע. (קצש"ע קפג).
ב. ואפילו בעסקיו ובמעשיו, שאין בהם חשש עין הרע, אם הוא עושה אותם בתוך ביתו – אסור להסתכל שם שלא מדעתו, שמא אינו רוצה שידעו אחרים במעשיו ועסקיו. ודרך ארץ הוא, כשרואה את חברו עוסק במלאכתו, יברכנו ויאמר לו 'תצליח במעשיך'. (שם)
