א. הרואה את חברו בצרה, ויכול להצילו בעצמו או לשכור אחרים שיצילוהו, חייב לטרוח ולשכור ולהצילו, וחוזר אחר כך ונוטל ממנו את הממון ששילם כדי להצילו, אם יש לאותו אדם אפשרות לשלם לו. ואם נמנע מלעשות זאת עובר על איסור 'לא תעמוד על דם רעך'. (קצש"ע קפד).
ב. וכן אם שמע בני אדם רשעים הזוממים להרע לחברו, ולא ניסה למונעם מכך, ואף לא גילה זאת לחברו כדי שידע להנצל מהם, גם כן עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'. (שם)
