א. אף על פי שיש לאדם להתרחק מהשבועות, מכל מקום אם עבר ונשבע על איזה דבר, לא ישאל עליו אצל חכם, אלא יקיימנו [בשונה מדין הנדר, שמוטב להתיר את הנדר מאשר לקיימו], ואף על פי שהוא מצטער, שנאמר 'נשבע להרע ולא ימיר… עושה אלה לא ימוט לעולם'. (קצש"ע סז).
ב. אין נשאלים על השבועה אלא בשעת הדחק, ודין ההישאלות על השבועה הוא כדין הישאלות על הנדר, בפני שלשה בני תורה, שלפחות אחד מהם בקי בהלכות אלו. (שם).
