יש קנאה שהיא טובה, כמאמר חז"ל 'קנאת סופרים תרבה חכמה', ויתאוה וישתדל לעלות במעלות החכמה ועבודת השם יתברך שמו כקדושים אשר בארץ, וחייב אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב'. ואם רואה שחברו מצליח במעשיו, זאת תהיה קנאתו, באמרו, בודאי שהכל לפי מעשיו של אדם, פרי מעלליו יאכל. ויקנא לבו ביראת ה', ומתוך כך ייטיב מעשיו לעשות נחת רוח ליוצרו כי זה כל האדם: