נח. לשכר שבת נחשבת כל תמורה הניתנת בעבור השירות הנזכר [עבודת האדם, או השכרת כלים וכדומה], בין אם התשלום הוא בכסף, ובין אם התשלום הוא במטלטלין, ואפילו במזונות, ואף מחילה על חוב קיים תמורת עבודה זו, אסורה משום שכר שבת.
אבל מתנה הניתנת עבור עבודה זו, אינה נחשבת לשכר שבת, אם אכן לא הותנה שהיא תינתן כתמורה עבור העבודה שנעשתה בשבת, וגם אין העובד יכול לתבוע אותה בדין, ולכן מותר להשיב טובה תחת טובה שנעשתה בשבת.
