אמרו חז"ל הזהרו מאד להתיישב בכל דין, ולעיין בו הרבה היטב, ואחר כך להעמיד תלמידים הרבה, המחכימים רבותם לדבר לפניהם מה שעלה ברעיונכם. כי הפה הוא כאצבע המרגיש הפגימה, כן מידי דברו הפה מרגיש פגימת השכל, כציפורן פגימת הסכין.
ועם כל זה לא ידמו כי עכשיו הוא בודאי אמת, מאחר שהסכימו שניהם יחד, הרעיון והדיבור, לזה אמרו – ועם כל זה 'ועשו סייג', ואז הלואי שלא תגעו בעיקר הדין. (רוח חיים א א)
