ופעם אחת מדי דברי עמו [-עם הגר"א] בענין התפלה, אמר לי, פעם אחת הראוני מן השמים גודל ענין התפלה, כי יגעתי יגיעות רבות על הבנת מאמר אחד בזוהר הקדוש, ולא עלה בידי לפרשו לאמיתו, והנה ביום ראש חודש אחד בעמדי להתפלל תפלת העמידה דשחרית ברגע אחד נפל במחשבתי באותו המאמר לפרשו על שבעה אופנים, ומה היה לי לעשות. ואמרתי לו, אפשר לשהות מעט רק לסדרם במחשבה, וכי גם זה תשיב הפסק?! אמר, באמת כן עשיתי, שהיתי כמו רבע מינוט, וסדרתים במחשבתי, ושוב חזרתי תיכף לגמור תפלתי, ואחר גומרי תפלתי התבוננתי על המראה לחזור עליהם, והנה מאומה אין בידי, כי נשכחו ממני לגמרי, ונצטערתי על זה הרבה. ושהיתי כמו חצי שעה להסיח צערי מדעתי, ולקרות הלל, ובעומדי להתפלל מוסף והנה נפלו עוד הפעם כל השבעה אופנים במחשבתי כבראשונה, שוב לא פניתי מחשבתי מתפילתי כלום, ולא נתתי דעתי עליהם להרהר בהם כלל, וכסיימי תפלתי נמצאו ערוכים ושמורים לפני כל השבעה פרושים לאמתתם, ומתוקים מדבש ונופת. (הקדמתו לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא).
תפריט
תפריט
שבת
כ"ב אייר התשפ"ו
