לכן קבעו אנשי כנסת הגדולה הנוסח של כל ברכות המצוות בלשון נוכח ונסתר, תחילתם 'ברוך אתה', לשון נוכח, ומסיימים 'אשר קדשנו כו' וציונו', לשון נסתר. שמצד התחברותו יתברך ברצונו אל העולמות, שעל ידי זה יש לנו קצת השגה, כל דהו, אנו מדברים לנוכח 'ברוך אתה ה", כי העולמות הם הצריכים לענין התוספת וריבוי ברכה, מעצמותו יתברך המתחבר אליהם. וזהו 'מלך העולם'. והמצווה אותנו ומקדשינו, הוא עצמותו יתברך אין סוף ב"ה לבדו, לכן תיקנו בלשון נסתר 'אשר קדשנו וציונו'. (נפש החיים ב ג).
תפריט
תפריט
שבת
כ"ב אייר התשפ"ו
