על זאת יחרד לב האדם מעם הקדש, שהוא כולל בתבניתו כל הכחות והעולמות כולם, שהן המה הקדש והמקדש העליון. והלב של האדם, אמצעיתא דגופא, הוא כלליות הכל, נגד הבית קדש הקדשים, אמצע הישוב, אבן שתיה, כולל כל שרשי מקור הקדושות כמוהו.
וכן כל חטא ועון אשר כל איש ישראל מכניס בלבו ח"ו אש זרה, בכעס או שארי תאוות רעות ר"ל, הלא הוא ממש כענין הכתוב "בית קדשנו ותפארתנו אשר וגו' היה לשריפת אש", הרחמן יתברך שמו יצילנו. (נפש החיים א, ד, בהגה"ה)
