כשם שטוב להודות לה' ולזמר בשירות ותשבחות, כך לעומת זאת איסור גדול הוא לשורר שירי נכרים ושירי עגבים, ובפרט על היין, שעובר על מה שכתוב 'בשיר לא ישתו יין'. ואף אם חושבים לעשות מצוה, כגון לשמח חתן וכלה וכדומה, עבירה היא בידם.
ומי שחננו השם קול ערב, אם יוציא אותו לשורר לדבר עברה, הרי זה דומה למי שכבדו המלך בלבוש נאה כדי שיתגאה בו בבואו לפניו, והוא מלבישו לכלבו, כי בודאי יקצוף המלך מאד.
וזו רעה חולה, שיש דברים שדשו בהם רבים ונעשו להם כהיתר גמור, כגון זה של שירים רעים, והאיסור לדבר דברים בטלים, ואיסור בטול תורה אפילו רגע אחד כשהוא פנוי וכדומה, כשידרוש החכם ויאמר שזה עוון גדול, יאמר השומע, כמה מכביד עלינו זה החכם, ומי יוכל לעמוד בקיום דבריו, כך מנהג כל העולם, מה שיהיה מהם יהיה ממנו. אבל מי יתן והיה שתבוא נשמה מהעולם הבא, ותספר את גודל העונש על דברים אלו. ועל מי יש לנו להשען, על אבינו שבשמים, הוא ברחמיו יטע בלב עמו ישראל אהבתו ויראתו לעשות רצונו כרצונו ולשמוע דברי חכמים לטוב להם, אמן כן יהי רצון.
