כפי שהתבאר, רשאי כל אדם ליטול לעצמו מפירות שביעית שיעור מועט, לצורך אכילת בני ביתו בלבד. אמנם, בית דין רשאים – במקרים מסוימים – לקטוף כמויות גדולות של פירות כדי לחלקם בחינם לכל דורש.
הדבר מצוי בעיקר בימינו, שהשדות והמטעים נמצאים במרחק מהעיר, ורוב יושבי העיר אינם עשויים להגיע למקומות אלו ולקטוף פירות.
