תשועת ה' כהרף עין, ואחת מן השאלות ששואלין ליום הדין הוא 'צפית לישועה'. ולא על הישועה מן הגלות בלבד הוא שצריך להיות יושב ומצפה, אלא על כל צרה שלא תבוא, יבטח בשם ה' וישען באלקיו שיצילהו מצרתו, והבוטח בה' באמת, חסד ה' יסובבנהו. וכבר כתבו בשם האר"י שבאמרו בכל יום בתפלת שמונה עשרה 'כי לישועתך קוינו כל היום', יכוין גם על הצרה שעומד בה באותו יום שהוא מצפה לתשועת ה', ויש בזה תועלת נפלאה. וכבר נאמר במשלי 'סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה', כלומר, הן אמת שמוטלת חובה על האדם לעשות השתדלות ככל הבא מידו, הן על ידו הן על ידי אחרים כדי להנצל מצרתו בדרך הטבע, אבל לא יבטח בהשתדלותו, אלא יבטח בשם ה' שהוא הטוב בעיניו הוא יעשה, והוא הנותן בלב ברואיו למלאות רצונו, או שלא למלאות כשאינו רוצה שתבוא לו תשועה על ידיהם, או מחמת שרוצה ה' להיטיב לו יותר, או משום שרוצה ה' שיתמקמק קצת בצערו לכפרת עוונותיו, ושתבוא לו התשועה על ידי אחר, כי הרבה שלוחים למקום ומגלגלים זכות על ידי זכאי.
וילמד כל אדם מאבינו יעקב, שהכין עצמו לדורון ולפיוס, למלחמה, ולתפלה, וזה כלל גדול להנצל מכל צרה, שצריך גם השתדלות וגם תפלה, ואין די באחד מהם, ואחר עשותו כל אלה כאשר בכחו לעשות, יצפה לתשועת השם, שבלי שום ספק כל מה שה' עושה הוא לטובה, וסוף הכבוד לבוא:
