הלכות סחיטת פירות
יא. מיץ שפרש מאליו, מבלי שיד אדם היתה מעורבת בזה, בין בשבת ובין ביום טוב: אם היה זה מיץ מענבים – אפילו העומדים לאכילה, או שהיה זה מיץ של פירות אחרים – שאינם עומדים לאכילה, אסור לשתותו בשבת, גזירה שמא יבוא לסחוט לכתחילה. והרי המיץ הזה הוא מוקצה, ואסור לטלטלו. אבל פירות אחרים [מלבד ענבים] המיועדים לאכילה, המיץ הפורש מהם [כגון בשעה שחותכים את האשכוליות או פורסים את האבטיח] מותר בשתיה, ואפילו בשבת.
ומכל מקום מותר ליתן פלח לימון לתוך כוס תה (בכלי שלישי), ואף על פי שקצת מן הלימון פורש לתוך התה, אבל לא ילחץ בכפית על הלימון, גם בעודו בתוך התה.
יב. מותר לחתוך אשכולית לרוחבה ולאוכלה בכפית, ואין בכך משום איסור סחיטה, ובתנאי שאמנם יזהר מלסוחטה, וגם לא יכוון דווקא למיץ בשעה שהוא אוכל.
