תורה / שכרה
הנה המברך מתברך, ומברכתם של העולמות יבורך גם האדם העוסק בתורה כראוי לאמיתה, וכבוד ה' חופף עליו כל היום, ומשיג לנשמה אצולה ממקום קדוש לפי ערך גודל עסקו ודיבוקו בה, כמו שאמרו, אדם מקדש עצמו מלמטה, מקדשין אותו מלמעלה. מעט, מקדשין אותו הרבה.
והוא הרודה ומושל בכל, וכל הדינין בישין מסתלקים מעליו, ואין להם עליו שום שליטה חס ושלום וכו', וכמו שאמרו (ברכות ה,א) כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו וכו', וכן אמרו (סוטה כא,א) דהתורה אגוני מגני מן היסורין, בין בעדנא דעסיק בה, בין בעדנא דלא עסיק בה ע"ש, כי היא גמלתהו רק טוב ולא רע כל ימי חייה. היינו אפילו בעידנא דלא עסיק בה. כל זמן שהוא דבוק, ולא פירש חס ושלום מחיי עולם שלה, ודעתו עליה תמיד לחזור ולהגות בה: (נפש החיים ד טו)
