וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, מַה נָעִים גּוֹרָלוֹ אִם יִּזָּהֵר לָתֶת חֵלֶק מִסְּעוּדָתוֹ לֶעָנִי אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וּנְתִינָה זוֹ תּוֹעִיל לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
וּמַה טוֹב לְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁבָּזֶה צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד בְּכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. וַאֲשֶׁר קָצוֹר קָצְרָה יָדוֹ לְגַדֵּל יְתוֹמִים בְּבֵיתוֹ, יְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת בְּכָךְ שֶׁהוּא זָן אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת".
֍ ֍ ֍
מַיִם אַחֲרוֹנִים הֵם חוֹבָה, בְּשֶׁבֶת הָאָדָם בְּבֵיתוֹ אוֹ בְּלֶכְתּוֹ בַּחוּץ. וְרַבִּים עוֹבְרִים וּמְבַטְּלִים זֹאת, וּבִפְרָט עוֹבְרֵי דְּרָכִים, אַךְ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר מִמַּיִם רִאשׁוֹנִים, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה, וּלְפִי גֹּדֶל הַצַּעַר כָּךְ גֹּדֶל הַשָּׂכָר.
