טז. נחלקו הפוסקים האם מותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בקדירה בשרית כדי ליתנו או לבשלו או לאפותו אחר כך בקדירה חלבית נקיה [כמו שהבאנו לעיל שמותר כי אין זה חמור כל כך כמו לערבב עם חלב ממש]. ולמעשה, אין לעשות כן, אבל בשעת הדחק אפשר להקל בזה. ובודאי מותר בשעת הדחק להניח מאכל פרווה בכלי בשרי אף שיודע שאחר כך יניחו כשהוא חם בכלי חלבי.
ולכן, אין לטגן ביצה במחבת בשרית כדי להעבירה אח"כ לכלי חלבי, אבל אם כבר טיגן ביצה במחבת בשרית, יכול להניחה בכלי חלבי נקי, אלא שלא ישפוך ישירות את הביצה מהכלי הבשרי לכלי החלבי (ויעביר קודם לכלי אחר, או שימתין שהביצה תתקרר).
וכן אין להמיס שוקולד או מרגרינה בכלי בשרי כדי להעבירם לכלי חלבי, ואם עשה כן, יעביר קודם לכלי פרווה ביניהם או ימתין שיתקררו.
ובשעת הדחק (שקשה למצוא כלי אחר), יש להקל לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי על מנת ליתנו בכלי חלבי, אלא שיעביר דרך כלי אחר ביניהם.
