מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת. שֶׁאִם כִּי גָּדוֹל חִיּוּב הָאַהֲבָה וְהָעֶזְרָה בֵּין אֲנָשִׁים זָרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁגָּדוֹל הַחִיּוּב בֵּין אֲנָשִׁים אַחִים, וְאִישׁ אֶת אָחִיו יַעֲזֹרוּ, וַהֲרֵי נֶאֱמַר "אָח לְצָרָה יִוָּלֵד", וְנֶאֱמַר "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם". וּמְאֹד מְגֻנֶּה הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים אַחִים, וְאוֹי לָהֶם אִם אֵינָם עוֹזְרִים זֶה לָזֶה לְעִתּוֹת בְּצָרָה, אוֹ אִם הָאֶחָד עָשִׁיר וְאָחִיו עָנִי וְאֵינוֹ מְפַרְנְסוֹ בְּכָבוֹד. כִּי אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִצְטָרְעָה מִרְיָם, אָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה 'מֹשֶׁה אָחִי, צָרָעַת זוֹ לֹא עַל אֲחוֹתֵינוּ מִרְיָם הִיא נְתוּנָה, אֶלָּא עַל עַמְרָם אָבִינוּ הִיא נְתוּנָה', וְכָךְ רָאוּי לְכָל אָדָם שֶׁאָחִיו בְּצָרָה שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ כְּאִילּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ עוֹמְדִים לְפָנָיו וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁיְּרַחֵם עַל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם.
וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין הָאַחִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲבִירִים עַל מִדּוֹתֵיהֶם, וּמוֹחֲלִים זֶה לָזֶה, וְאֵין מַקְפִּידִים זֶה עַל זֶה, כִּי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהָג כָּל אָדָם, כָּל שֶׁכֵּן בֵּין אַחִים.
