המשך משנה ד: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה וְאָכְלָה עֵצִים. אוֹ אֲבָנִים, אוֹ עָפָר, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה. עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר פָּטוּר. הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַעֲבוֹר הַדְּלֵקָה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלוּ הוּא בְאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה. הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה:
הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה, וְאָכְלָה [-ושרפה] עֵצִים, אוֹ שהשחירה אֲבָנִים, אוֹ ליחכה עָפָר וקלקלה את החרישה של השדה וכדומה, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר 'כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה', ומלשון 'או השדה' משמע שחייב אף על קלקול ה'שדה' עצמה, והיינו העפר והאבנים שבשדה.
עָבְרָה הדליקה גָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ באַרְבַּע אַמּוֹת יותר מעצי הדליקה עצמה, אוֹ שעברה שיעור של דֶּרֶךְ הָרַבִּים, והיינו שש עשרה אמה, אוֹ שעברה נָהָר, שכל אלו דברים שאינם מצויים, פָּטוּר.
הַמַּדְלִיק אש בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַעֲבוֹר הַדְּלֵקָה ויתחייב על נזקיה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלוּ הוּא בְאֶמְצַע בֵּית כּוֹר, ואם יש לו שטח פתוח בשיעור חצי בית כור לכל צד [והיינו מאה שלשים ושבע אמות], פטור אם התפשטה יותר מכך והזיקה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת לכל צד, כְּשיעור 'דֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים'. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חֲמִשִּׁים אַמָּה לכל צד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הרי נאמר בפסוק 'שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה', ללמד שאומדים את הַכֹּל לְפִי גודל וחוזק הַדְּלֵיקָה, ואש חזקה ביותר יכולה לעבור אפילו למרחק גדול מאד.
