ח וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵֽיאוֹתֶ֨יךָ֙ וְכָל־אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃ ט שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תָשֹׁ֑בְנָה וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ י יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָֽאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִֽהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַֽיהוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ יא לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(ח) ולא ישבו מהם שבויי חרב, אלא וּמִלֵּאתִי אֶת הָרָיו חֲלָלָיו, ושם יֵהרגו הלוחמים על ההרים, וגם אלו שלא נלחמו, גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ – הגבעות והעמקים, וְכָל אֲפִיקֶיךָ – נחלי המים הזורמים בין ההרים, חַלְלֵי חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם, כי אחרי שתיכבש ארץ אדום במלחמה, יֵהרגו כל יושביה.
(ט) שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ – ושממה אחרונה זו תהיה שממת עולם, וְעָרֶיךָ לֹא תָשֹׁבְנָה לקדמותן ולא תחזורנה להיות מקום ישוב לבני אדם, וִידַעְתֶּם על ידי זה כִּי אֲנִי ה' המעניש אתכם.
(י) ומוסיף לבאר כי מלבד חטאי אדום בזמן שנחרבו בית המקדש הראשון והשני, וכפי שהתבאר, הוסיפו לחטוא גם אחר כך, בזמן גלות ישראל, יַעַן אֲמָרְךָ – כיון שאמרת, אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם – עשרת השבטים, ויהודה ובנימין, שנחשבים כשני עמים, וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת – ארץ ישראל וארץ יהודה, לִי תִהְיֶינָה, וִירַשְׁנוּהָ, וַה' שָׁם הָיָה – וכביכול 'נירש' גם את ה' שהיה בארצות אלו, כי אדום [וזהו כינוי הכולל את כל מאמיני הנצרות] טענו שה' סילק את ישראל מעל פניו ובחר בהם להיות העם הנבחר תחת ישראל.
(יא) לָכֵן, חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, וְעָשִׂיתִי לך עונשים כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ, כלומר, כיון שבזמן הגלות נלחמתם בישראל מלחמה הבאה על ידי כעס וקנאת דת, כי טענתם שאתם העם הנבחר ומחמת כן נלחמתם בישראל ובדתם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם – עשית זאת להם מחמת שנאתך, וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ – כאשר אשפוט אותך להענישך, יוודע לכל שישראל הם העם הנבחר ואנוכי אלוהיהם, ותתגלה לכל האמונה האמיתית.
