אמרו חז"ל על הפסוק 'שמעו ותחי נפשכם', בוא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם, אדם שנפל מן הגג ונתמלא כל גופו מכות, הרופא נכנס אצלו וממלא כל גופו תחבושות, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אדם מלא עוונות, אמר לו הקדוש ברוך הוא תן רטיה על האוזן – וכל הגוף מתרפא, שנאמר 'שמעו ותחי נפשכם'.
עוד אמרו חז"ל שהשומע בחיבה דברי החכם שיושב ודורש, והעונה אמן יהא שמיה רבה שאומרים על דברי הגדה, קורעין לו גזר דין של שבעים שנה, ומוחלין לו על כל עוונותיו.
והטעם שחשובה כל כך השמיעה, כיון שהשמיעה מביאה לידי מעשה, שיותר פועלת השמיעה מדרשן שיש לו לשון למודים שדורש בצחות לשון רחב, יותר מאם ילמד בעצמו ספרי מוסר. אמנם, מתוך שרואה היצר הרע גודל מעלת שמיעת דברי מוסר ודברי הגדה, לכן מסיתו היסת כפול, שיהא שונא את התוכחות, ויקוץ בהם, ואל חכמים לא ילך, ומתוך כך דרך איש כסיל ישר בעיניו.
