ז) הכופח, הבלו רב מהבל הכירה ומעט מהבל התנור, לפיכך, אם הסיקוהו בגפת או בעצים, שיש להם גחלים רבים, הרי הוא כתנור, ואין משהין בתוכו, ולא על גביו, ולא סומכין לו תבשיל שלא בשל כל צרכו, או תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו, אף על פי שגרף או כסה באפר. ואם הסיקוהו בקש או בגבבא, שאין להם גחלים רבים, הרי הוא ככירה שהוסקה בקש וגבבא, ומשהין עליו, ומותר לסמוך לכירה מבערב, ואף על פי שאינה גרופה וקטומה. ואיזו היא 'כירה' ואיזו היא 'כופח', כירה היינו שיש בה מקום שפיתת שתי קדרות, וכופח היינו מקום שפיתת קדרה אחת:
ח) תבשיל חי שלא בשל כלל, או שבשל כל צרכו, ומצטמק ורע לו, מותר לשהותו על גבי האש, בין בכירה וכופח בין בתנור, וכן כל תבשיל שבשל מעט ולא בשל כל צרכו, או בשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו, אם השליך לתוכו אבר חי סמוך לבין השמשות, נעשה הכל כתבשיל חי, ומותר לשהותו על האש אף על פי שלא גרף ולא כסה, מפני שכבר הסיח דעתו ממנו, ואינו בא לחתות בגחלים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
