ו) מי שבא לעזרה בתוך ימי החג, אינו חייב להביא עולה בידו בכל עת שיכנס, שזה שנאמר 'ולא יראו פני ריקם' אינו אלא בעיקר הרגל בלבד, שהוא יום ראשון, או תשלומי ראשון אם לא הביא בראשון. ואם הביא, בכל עת שיביא מקבלין ממנו ומקריבין אותה לשם עולת ראייה, שהראייה אין לה שיעור.
ז) הפריש עשר בהמות לחגיגתו, והקריב מהן מקצתן בראשון ופסק, שוב אינו חוזר ומקריב את השאר, שהרי שייר אותם. ואם לא פסק, אלא דחקו היום ולא יכול להקריב היום, מקריב השאר למחר.