והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
נ. להודיע כי החכמים יעשו להם מלחמה בתחבולות, ולכן השתדל דוד לבא אל הגדוד מיד, בזמן שהיו בטוחים בעצמם, עד שנפלו רובם בידו.
נא. ללמד שראוי למושל למשוך את לב העם אליו בדרך שיאהבו אותו, ולכן גם בשעה שיחטאו לו יראה להם שאין בליבו עליהם, וכמו שדוד הקדים לשאול בשלום אותם מאתים איש שלא נלחמו עמו, להראות להם שאין בליבו עליהם, ואף נתן להם חלק מהשלל. וכן שלח מהשלל לזקני יהודה, כדי שעל ידי זה תתפרסם גודל הצלחתו, והיה בכך סיוע להגעתו למלכות.
נב. להודיע איך סיבב ה' שתבא המלוכה ליד דוד, כי אם היה שאול נהרג לבדו, לא היה מסכים דוד למלוך, אלא היה נותן את המלוכה ליהונתן, לעוצם אהבתו אליו, ולכן סיבב ה' שיהרג גם יהונתן. וכן נפלו עמהם גם קצת מישראל, כדי שיראו ישראל את ההבדל בין שאול לדוד, ששאול עם כל צבא ישראל נפל לפני הפלישתים, ודוד עם מעט אנשים ניצח את העמלקים שפשטו על צקלג, ומתוך כך יתנו לדוד את המלוכה.
נג. ללמדנו שאין ראוי לאדם שישמח בנפילת אויבו, וכאשר יהיה זה אדם גדול – יהא חרד בנפילתו, וכמו שדוד קרע את בגדיו והספיד והתאבל על שאול תחילה, בהיותו החשוב ביותר, ואחר כך על יהונתן ועל שאר ישראל, ואף נשא עליהם קינה נפלאה.
נד. להודיע שראוי לאדם ללמוד מכשלון זולתו, ולכן כשראה דוד ששאול ובניו נפלו על ידי היורים בקשת, אמר 'ללמד את בני יהודה קשת', כי הוא כלי נפלא בענין המלחמה.
