טו) היה הבכור בעל מום, ואמר לו הכהן בתוך זמן זה שמוטל על הבעלים לטפל בו 'תנהו לי שאוכלנו עתה', או שהיה תמים ואמר לו הכהן 'תנהו לי בתוך זמן זה שאקריבנו עתה', הרי זה נותנו לו – רשאי ליתנו לו עתה, שהרי אין הכהן מסייע לו בטיפולו, אלא אוכלו או מקריבו מיד.
ויראה לי שהבכור, נותן אותו הבעלים לכל כהן שירצה [ואינו צריך ליתן אותו דווקא לאנשי משמר העובדים באותו שבוע בבית המקדש].
טז) כהן שאכל כזית מבכור תמים חוץ לירושלים, לוקה מן התורה, שנאמר 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך'. וכן זר שאכל כזית מבכור, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה, לוקה, כיון שמפי השמועה למדו – קיבלו חז"ל שזו אזהרה אף לזר שאכל בכור, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה.
