יח וְכַֽאֲשֶׁר֙ יֹֽאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ בְּנֵ֥י עַמְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד לָ֖נוּ מָה־אֵ֥לֶּה לָּֽךְ׃ יט דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑יו וְנָֽתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃ כ וְהָי֨וּ הָֽעֵצִ֜ים אֲֽשֶׁר־תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָֽדְךָ֖ לְעֵֽינֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יח) וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ שיראו את הנס שאירע בעצים אלו לֵאמֹר, הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּךְ, כלומר, מדוע נטלת את העצים הללו, ומה פשר הנס שאיחד את שני העצים לעץ אחד.
(יט) דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, 'עץ יהודה' מרמז על שבט יהודה והשבטים שנלוו אליו בימי בית המקדש הראשון, ולאחר גלות בבל הם היו הראשונים שהתקבצו יחד בימי כורש מלך פרס לחזור לארץ ישראל, ומשל עליהם זרובבל מבית דוד, והיו בכל ימי בית המקדש השני כעם אחד בפני עצמו, וגם אחרי החורבן השני נשארו שבטים אלו מאוחדים יחד ומצפים לגאולה, ולעתיד לבוא הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו, כי לעתיד לבוא יחזרו עשרת השבטים האובדים והנידחים, ובראשם משיח בן יוסף שיקבצם, וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו – יתן ה' את עשרת השבטים תחת הנהגתו של משיח בן יוסף, שבא מעשרת השבטים, וזהו המשל של 'עץ יוסף' שבאותו זמן יהיו כל שבטי ישראל 'חבריו', מאוחדים תחת מלכותו, אֶת [-יחד עם] עֵץ יְהוּדָה, כי לאחר מכן יתן ה' תחת מלכות משיח בן יוסף גם את שבט יהודה והעם אשר איתו, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, כי כולם יהיו יחד בממלכה אחת, וְהָיוּ בדרך נס לעץ אֶחָד בְּיָדִי, כי על ידי הניסים והנפלאות שיעשה ה' למשיח בן יוסף, יֵעשו כולם לעם אחד.
(כ) וגם אחרי שתסביר להם את ענין העצים והנס, וְהָיוּ – ישארו הָעֵצִים הללו אֲשֶׁר תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם, בְּיָדְךָ, לְעֵינֵיהֶם, כלומר, שלא יעזבם מידו, ושלא ימחק את הכתב שעליהם, כיון שעדיין צריך לעשות בהם דבר שיורה על המשך הדברים, שיבוא משיח בן דוד, ואז כל ישראל יהיו תחת מלכות בית דוד, ולשם כך הוצרך שישאר הכתב על העצים, להורות על הצטרפות 'עץ יוסף' למלכות 'עץ יהודה'.
